פסק-דין בתיק ת"א 37816/07

רקע

בפני תביעה כספית על סך 208,725ש"ח אשר הוגשה על ידי התובע, יליד שנת 1927 שאינו קורא ואינו כותב בשפה העברית והיה במשך שנים רבות בעל חנות לממכר תבלינים בשוק תלפיות.

התביעה הוגשה נגד עיזבון המנוח אליעזר חבשוש, אשר סיפק לתובע סחורה, בטענה שבמסגרת יחסי החברות ביניהם, התובע הילווה למנוח את סכום התביעה בהתאם למסך ת/1.

א. טענות הצדדים

טענות התובע

1.         בעקבות ההיכרות האישית בין התובע למנוח והאמון הרב שנוצר ביניהם, מסר התובע למנוח כהלוואה, מפעם לפעם ועד לחודש יוני 2003, סכומי כסף שונים במזומן לעסקיו וענייניו האישיים ומדי פעם סיכמו השניים את חובו של המנוח לתובע והעלו זאת על הכתב.

בסמוך לחודש יוני 2003 נפגשו השניים בחנות המנוח ברחוב החלוצים בתל אביב, ערכו התחשבנות סופית והגיעו להסכמה, כי המנוח ישלם לתובע ביום 15.6.04 סך כולל של 40,000$ כולל ריבית על סכום החוב. במעמד התחשבנות זו נכח בחנות בנו של המנוח אריה חבשוש אשר עבד עמו בחנות.

כהרגלם, רשם המנוח את ההסכמה ביניהם על פיסת נייר המהווה שטר חוב ו/או התחייבות לשלם סכום זה (ת/1) ובעצם מסמך זה מהווה הסכם חתום בין התובע למנוח.

באותה עת השמיד התובע התחייבות קודמת אשר הייתה לו מאת המנוח, אשר התחייב לשלם לו את סכום הקרן בסך 38,000$.

2.         ביום 15.6.04 הגיע התובע לחנותו של המנוח כדי לגבות את החוב, אך בנו של המנוח, אריה חבשוש, סיפר לו כי המנוח נפטר חודשים מספר קודם לכן.

התובע ובנו פנו מספר פעמים אל אריה חבשוש בעניין החוב, אשר הבטיח להם לפרוע את החוב לאחר שיוסדרו עניינים שונים הקשורים בזכויות במקרקעין אשר הוריש המנוח.

ביום 7.12.06 השיב לתובע מנהל עיזבון המנוח, רו"ח ערוסי, כי אין אפשרות להיענות לבקשתו מיום 20.11.06, בה ביקש התובע כי העיזבון ישלם לו סך 40,000$.

טענות הנתבע

בין התובע למנוח התקיימו קשרי מסחר אשר הסתיימו לפני שנים רבות והנתבע מכחיש את כל טענות התובע לעניין ההלוואה הנטענת.

ב.  דיון

1.         המחלוקת הצריכה הכרעה בתביעה דנן, הינה השאלה האם המנוח כתב וחתם על ת/1 המציין כי, המנוח לווה סך 38,000$ מהתובע והתחייב ב- ת/1 להשיב לו סך של40,000$.

לטענת ב"כ הנתבע, התובע אינו עוסק בהלוואות כדבר שבשגרה ולא הוכיח כי היו בחזקתו סכומי כסף להעבירם למנוח, אציין כי אין משמעות לעובדה שהתובע העיד כי אינו עוסק בהלוואות בדרך כלל. הגם שאינו עוסק במתן הלוואות כדבר שבשגרה, אין הדבר מונע ממנו להלוות כסף לאדם זה או אחר, שהינו קרובו ו/או ידידו הטוב.

התובע העיד כי החזיק כספים במזומנים ומסר אותם למנוח במשך כעשר שנים ואלה הכספים אשר הילווה לתובע. אין מניעה להחזיק כספים שלא במוסד בנקאי ומן המפורסמות הוא שקשישים רבים נוהגים כך.

2.         התובע הצהיר, כי אינו קורא וכותב עברית ובחקירתו הוסיף כי יכול לקרוא אותיות גדולות כפי שכתוב בספר התורה. אשתו נהגה להקריא לו את מה שרשם המנוח, וכל הסכומים שמסר למנוח היו במזומן ומכספו הפרטי והמנוח נזקק לכספים אלה, על פי דבריו, הן לצורך עסקו והן לרכישת ספרי תורה. הסכום האחרון מתוך סכום זה, אשר נמסר למנוח היה 5,000ש"ח בשנת 2003.

התובע טען בחקירתו כי הילווה למנוח בסך הכל סכום של 38,000$ והמנוח הבטיח להחזיר לו בתמורה 40,000$.

לטענת התובע, הסכומים ניתנו למנוח במזומן במשך כעשר שנים ואין זה נכון שהסכומים היוו תשלום עבור הסחורות, שקנה מהמנוח.

לגרסת התובע, למרות שהמנוח לא השיב לו כספים שכבר לווה ממנו קודם לכן, הוא המשיך להלוות לו כספים נוספים, כיוון שהמנוח היה: "בן אדם ישר, אין בעולם כמוהו. מכירים אותו כולם. בן אדם הכי טוב שיש". (עמוד 7 שורה 9 לפרוטוקול).

התובע הצהיר כי מאחר ובריאותו לקויה, הוא ביקש מבנו - אלי שושן לטפל בהסדרת החוב ובנו פנה לאריה מכלוף.

3.         בנו של התובע- אלי שושן הצהיר כי, לאור פנית אביו שיטפל בחובו של המנוח, הוא פנה לבנו של המנוח - אריה מכלוף, אשר הבטיח לפרוע את חובו של המנוח לתובע כאשר יוסדרו עניינים הקשורים בזכויות המקרקעין, שהוריש המנוח.